במשרד המשפטים מתקיים רישום של שמות עסק. אין חובה לרשום שם עסק ורישום שם עסק כלשהו אינו מונע רישום נוסף באותו השם. אין הגנה משפטית על שם עסק שכבר נרשם במרשם וכל בקשה לרישום של שם עסק  תתקבל לרישום. כמו כן אין בדיקה האם קיימת חברה או שותפות הרשומים בשם המבוקש.

אגרת רישום שם עסק הינה על סך של 333 ₪ אשר ניתנת לתשלום בכל בנק דואר.

יש לשים לב ששם העסק לא יהווה עילה לתביעה על פי דיני ההגנה על הקניין הרוחני שכן שם זהה לשם חברה או שותפות קיימת או סימן מסחרי (הרשום אצל רשם סימני המסחר) יכול להטעות ובכך להוות עילה לתביעת נזיקין.

המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.

על פי הוראות החוק, מספר גופים קיבלו רישיון לאסוף מידע כלכלי על אנשים פרטיים (ולעיתים גם על עוסקים) הכולל מידע חיובי וכן מידע על אי תשלום חובות. המידע נאסף רק ממקורות המנויים בחוק ומותר למסור אותו רק למטרות שנמנו בחוק.

מטרת החוק היא מתן האפשרות למי שמתכוון לתת אשראי או לבצע עסקה אחרת (הנכללת בין המטרות שלשמן מותר לקבל דו"ח אשראי) לעמוד על הסיכונים בהתקשרות עם לווה או חייב עתידי. המידע יאפשר לו, מחד, לא לתת אשראי או לתת אשראי במחיר גבוה יותר למי שיש "היסטוריה" של מי שאינו עומד בהתחייבויותיו הכספיות. מאידך, נותן האשראי יוכל לוותר על ריבוי ביטחונות ממי שהתקבל עליו מידע שמראה שהוא נוהג לעמוד בהתחייבויותיו.

האם נדרשת הסכמה של האדם לאיסוף המידע?

בעל רישיון רשאי לאסוף ולמסור מידע מכוח החוק ואין צורך בקבלת ההסכמה של האדם הפרטי שעליו נאסף המידע. החוק והתקנות שהותקנו מכוחו מגדירים במפורש איזהו מידע הניתן לאיסוף.

מהו המידע שניתן לאסוף ולמסור?

החוק מאפשר איסוף ומסירה של מידע על ידי בעל הרשיון, כאשר המידע הוא משני סוגים: מידע שלילי הכולל מידע על אי עמידה בתשלום חובות, או מידע חיובי הכולל מידע על הלוואות ואשראי שהלקוח קיבל. יש לשים לב שחלה חובה למסירת מידע חיובי בצמוד למידע שלילי על אדם, באם קיים בעניינו מידע חיובי: בעל רישיון הרשאי למסור מידע שלילי לגבי אדם, חייב למסור בנוסף למידע השלילי גם מידע חיובי, אם קיים כזה, לגבי אותו אדם. אדם המעוניין שיימסר אודותיו מידע חיובי, גם בהעדר מידע שלילי לגביו, יכול למסור את הסכמתו למסירת מידע חיובי.

מאיזה גופים / מוסדות אוספים את המידע?

החוק מאפשר את איסוף המידע ממספר גופים ומוסדות וכן מאפיין את סוג המידע הניתן למסירה בדו"ח האשראי.

כונס הנכסים הרשמי: מידע בענייני הליכי פשיטת רגל.

לשכות ההוצאה לפועל: אם יש 3 תיקים לפחות שעניינם ביצוע פסק דין או 5 תיקי הוצאה לפועל שעניינם ביצוע שטר, האם נפתח או קיים תיק איחוד או האם הוכרז כחייב מוגבל באמצעים.

בנק ישראל: האם הוכרז כלקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, על פי חוק שיקים ללא כיסוי.

תאגידים בנקאיים: האם נשלחו ללקוח התראות על שיקים ללא כיסוי (התראה ראשונה אחרי 5 שיקים שסורבו והתראה נוספת אחרי 10 שיקים מסורבים. כאן בתנאי שחלפו 60 יום מעת משלוח ההתראות (שכן ניתן להתנגד ולנהל הליכים משפטיים). מידע נוסף הוא התראה על נקיטת הליכים לגביית חוב ובלבד שחלפו 60 ימים ולא נערך הסדר /או לא נפרע החוב, מידע בעניין הלוואות ומסגרות אשראי שקיבל הלקוח.

כרטיסי חיוב: מידע האם נשלחו ללקוח התראה על נקיטת הליכים לגבית חוב ובלבד שחלפו 60 ימים ממשלוח ההתראה ולא נערך הסדר /או לא נפרע החוב.

בתי המשפט: נתונים האם בעל מניה או נושא משרה בחברה לא יוכל להיות דירקטור או מנהל כללי של חברה או להיות מעורב, במישרין או בעקיפין בייסוד חברה או בניהולה.

המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.

היות ולבחירה באופן ההתאגדות בין חברה בע"מ, שותפות או אף עוסק מורשה קיימות משמעויות רבות בעיקרן כלכליות ומשפטיות, מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון ועורך דין הבקיאים בתחום לשם קבלת המידע הרלוונטי באשר לכדאיות ביצוע הפעולות הנזכרות לעיל.

מי רשאי לייסד חברה בע"מ?

החוק קובע כי כל אדם רשאי לייסד חברה בע"מ או להיות בעל מניות בה, אלא אם נמנעה ממנו זכות זו (כדוגמת הוראות מסוימות בפקודת פשיטת הרגל או חוק ההוצאה לפועל).

כמה בעלי מניות צריך לשם רישום החברה?

די בבעל מניות אחד (זאת בניגוד למצב המשפטי בעבר בו נדרשו לפחות 2 בעלי מניות).

היכן נרשמת החברה והאם יש מרשם של כל החברות הקיימות בישראל?

כל החברה שנרשמה או מאוגדת על פי הוראות החוק הישראלי, רשומה אצל רשם החברות בצירוף שמה המלא ומספר הח"פ המזהה שלה. ניתן לעיין במרשם לבירור שמות החברות הקיימות, וכתובתן, כפי שהן רשומות אצל רשם החברות. כמו כן קיימת אפשרות לקבלת נסח רישום (בתשלום) הכולל גם את רשימת בעלי המניות של החברה, הדירקטורים, המנהלים ואף רשימת שעבודים החלים על החברה.

מהם המסמכים הנחוצים לצורך רישום החברה?

טופס בקשה לרישום חברה: על המבקש לייסד חברה למלא את טופס 1 וכן עליו לצרף מסמכים נוספים כפי שיפורט להלן. מומלץ קודם לכן, לעיין במרשם החברות על מנת לוודא שהשם הנבחר אינו תפוס כבר. עוד מומלץ להכין מספר אופציות נוספות לשם החברה, היה ויהיה צורך לרשום החברה בשם אחר מהבקשה (מסיבות שונות: אם השם דומה מאוד לשם חברה אחרת שכבר רשומה או יכול להטעות, אם פוגע ברגשות הציבור וכו'). יש לשים לב ששם החברה צריך להיות בעברית. על כן בשמות המתורגמים מלועזית, יש לוודא את ההיגוי והאיות קודם לרישום החברה. ניתן להוסיף שמות גם באנגלית או ערבית.

עותק מתקנון החברה: מדובר במסמך משפטי שיש בו כדי להסדיר את מערכת היחסים בין האורגנים בחברה, סמכויותיהם ודרכי הפעולה. מומלץ להיוועץ בעורך דין לשם עריכתו על פי דרישת בעלי המניות ולוודא שהאמור בתקנון מוסכם ומובן על ידי כולם. יש להוסיף לתשלום האגרה סך של 2 ₪ נוספים עבוד כל עמוד מהתקנון היות ובעת רישום החברה מאשר הרשם את התקנון על כל אחד מעמודיו כ"תקנון רשום".

טופס הצהרת בעלי מניות.

טופס הצהרת דירקטורים ראשונים.

אגרה לרישום חברה - עומדת כיום על סך של 2,244 ₪. ניתן לשלם זאת באינטרנט באתר משרד המשפטים או לשלם זאת באמצעות שובר בדואר. יש לצרף אישור התשלום לשאר המסמכים הנלווים לבקשה. יש לשים לב שאם מצרפים המחאה לתשלום האגרה, הטיפול בבקשה יידחה עד קבלת אישור הבנק לפירעון ההמחאה.

אישור על הקמת החברה

לאחר הקמת החברה ורישומה במרשם החברות, תונפק תעודת רישום החברה, בצירוף שמה העברי (וכן שמה באנגלית או בערבית אם נתבקש) ובציון מספר הח"פ שלה שהינו מספר סידורי ואינו ניתן לבחירה על ידי בעלי המניות.

המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.

מיועד להגשה על ידי חייב בתיק הוצאה לפועל בבקשות שעניינן עיכוב כספים, הכרזה על מוגבל באמצעים, דחייה או ביטול מועד דיון, ערבון, עדכון פרטי החייב וסעדים נוספים.

המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.

להורדת הטופס

עיקול הינו פעולה משפטית המופנית כלפי נכס המצוי בבעלותו של החייב ומשמעותה היא הגבלת אפשרויות החייב משימוש בו או מכירתו או העברתו לצד שלישי. מטטרת העיקול היא מניעת העברת הנכס לאחרים ובכך להפריע או לסכל את פירעון החוב.

ביטול עיקול בשל העדר או פגם בזכויות החייב בנכס המעוקל

עת הטלת העיקול משמעה כניסה של הזוכה בנעלי החייב בכל הקשור לזכויות החייב בנכס. אין משמעה הקניית בעלות מקום שאין לחייב עצמו בעלות כזו בנכס. כמו כן יש לשים לב שהטלת עיקול אינה הופכת את המעקל לנושה מובטח. נושים נוספים יוכלו להטיל עיקול על הנכס. משמעות הדברים היא כי ניתן יהיה לפנות בבקשה לביטול העיקול שהוטל על נכס כלשהו היה ואין לחייב זכויות כלשהן בנכס. נטל ההוכחה הוא על המבקש את ביטול העיקול ועליו לצרף את ההוכחות הדרושות לכך.

ביטול עיקול בשל נכס שאינו בר עיקול

החוק מאפשר הטלת עיקול, ומאוחר יותר גם מימוש הנכסים בין אם באמצעות תפיסתם ובין אם באמצעות מכירתם, על מגוון רחב של זכויות החייב לרבות נכסי מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות נוספות. אולם, יחד עם זאת, החוק קובע רשימת נכסים שאינם ניתנים לעיקול, גם אם הינם בבעלות החייב או לחייב יש זכות טובה בהם. המטרה לסייגים אלה היא לפטור מעיקול רק נכסים חיוניים לחייב, על פי מהותם וטיבם. יש לבחון זאת בכל מקרה ומקרה. המשמעות היא שניתן לפנות בבקשה לביטול עיקול עת המדובר הוא בנכס המנוי ברשימת הנכסים הפטורים מעיקול על פי החוק. אולם, נטל השכנוע על המבקש את ביטול העיקול יהיה כבד יותר עת מדובר בנכס יקר ערך (אין לפטור מעיקול רכב נכה יקר ערך, על אף שמשמש את הנכה במקום רגליו, עת ניתן להסתפק ברכב זול יותר שישרת את אותן המטרות), או אם המדובר במלאי (אין להטיל עיקול על תשמישי קדושה אולם היה ומדובר במלאי ספרי קדושה יקרי ערך או תשמישי קדושה יקרים – יופעל שיקול דעת). נטל שכנוע כבד צפוי אף במצב בו מדובר בעסק בעל אופי מסחרי (אין להטיל עיקול על חיות מחמד, אולם בעלי חיים שיש בהם כדי להניב רווח הינם ברי עיקול).

ביטול עיקול על כלי רכב

הוראות הפסיקה קובעות שניתן להטיל עיקול על כלי רכב, הגם שאינו רשום על שם החייב, היה ויוכח כי החייב עושה בו שימוש של קבע כמנהג בעלים. רישום הרכב על שם בעלים פלוני במשרד הרישוי אין בו כדי להעיד על הבעלים האמיתי של כל הרכב או על בעלי הזכויות בו. עדין אפשרי שהבעלות הקניינית תהיה בידי פלוני בו בעוד שהרכב יהיה רשום על שמו של אחר. משכך, ניתן לפנות בבקשה לביטול עיקול שהוטל על כלי רכב בבעלות החייב, היה וביכולת המבקש להוכיח את טענתו כי החייב אינו מחזיק זכויות בכלי הרכב המעוקל. כאמור לעיל, נטל השכנוע לעניין ביטול העיקול הינו על המבקש את הביטול. על המבקש לסמוך את טענותיו ולצרף את כל המסמכים הרלוונטיים בפני ראש ההוצאה לפועל להכרעתו. יש לתת את הדעת כי בבקשות סרק או בקשות שיידחו, קיימת למבקש חשיפה לפסיקת הוצאות כנגדו ועל כן יש לשקול היטב את הפניה לביטול העיקול והטענות עליה היא נשענת.

המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.

הוראות חוק ההוצאה לפועל מאפשרות להזמין את החייב לבירור בפני ראש ההוצאה לפועל במסגרתו תינתן אפשרות לחייב להסביר את חוסר המעש שלו בפירעון החוב ולהציע דרכים לפירעונו כדוגמת תשלום החוב בתשלומים, מכירת נכסים או הצעות שיהא בהן כדי להביא לפירעון חובות החייב בהוצאה לפועל.

צו הבאה כנגד חייב

היה והחייב לא הופיע לבירור שהוזמן אליו, או לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה, רשאי זוכה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה להורות על זימון החייב בדרך של צו הבאה. מטרת הצו הוא הבאה ללא דיחוי של מי שכנגדו ניתן הצו לפני בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל. תנאי למתן צו הבאה כנגד החייב הוא ביצוע מסירה מלאה של האזהרה או התייצבות קודמת של החייב בפני ראש ההוצאה לפועל. בצו ההבאה יפורטו שם החייב, מספר זהותו, תמצית העובדות לבקשה. ניתן לבקש את הצו בהתייחס למלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל או אף על חלק ממנו. האגרה שעל הזוכה לשלם בעבור הבקשה הינה אחידה, אינה כפופה לסכום החוב אשר בשלו מתבקשת הבאת החייב, וככל אגרה אחרת בהוצאה לפועל – מצטרפת לחוב הקיים כנגד החייב בתיק ההוצאה לפועל. צו ההבאה מועבר לביצוע משטרת ישראל והחייב יובא בפני ראש ההוצאה לפעול בהקדם האפשרי ולא יותר מ 24 שעות מרגע שנעצר. היה ומדובר בערב שבת או ערב יום מנוחה, ישוחרר החייב והצו יבוצע בשנית.

שחרור החייב בערובה

ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות על שחרור החייב בערובה, בסכום שיקבע במפורש בצו, וזאת לצורך התייצבותו של החייב בלשכת ההוצאה לפועל תוך 24 שעות. היה ושוחרר החייב בעירבון ולא התייצב, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על חילוט העירבון והעברתו לתיק ההוצאה לפועל. הדיון בהוצאה לפועל בעת הבאת החייב עת החייב מובא בפני ראש ההוצאה לפועל, על החייב ליתן הסבר משכנע לסיבות חוסר המעש שלו בתשלום חובותיו. על החייב להציע דרכים לפירעון חובותיו, בין אם באמצעות תשלום החוב בתשלומים, מכירת נכסים או דרך אחרת שיהא בה כדי לשכנע שתהא הולמת לפירעון חובותיו. על החייב למלא הצהרה בדבר יכולתו הכלכלית ולחתום על כתב ויתור סודיות. משמעות התצהיר וכתב הויתור הינו האפשרות להתחקות אחר מצבו הכלכלי האמיתי של החייב תוך מתן אפשרות לפניה לגורמי צד ג' (בנקים, חברות ביטוח, גופים עסקיים וכו'). סירוב למלא הצהרה או לחתום על ויתור סודיות או למסור מידע באשר ליכולתו הכלכלית, יחשב החייב כמי שהינו בעל יכולת כלכלית המשתמט מתשלום החוב ובשל כך, יכול החייב להיות צפוי לצו מאסר בשל בזיון ההוצאה לפועל.

שחרור החייב מהבאה

צו הבאה שהוצא כנגד חייב לא יבוצע אם שילם החייב את החוב או את סכום החוב שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה את שחרורו של החייב.

המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.

מהי בקשה בטענת "פרעתי"?

במצב דברים בו החייב טוען שמילא אחר פסק הדין נשוא תיק ההוצאה לפועל או שאינו חייב עוד למלא אחריו, או שילם את החוב נשוא התיק (כולו או חלק ממנו), יוכל לפנות ללשכת ההוצאה לפועל על פי סעיף 19(א) לחוק ההוצאה לפועל בבקשה בטענת "פרעתי". טענת "פרעתי" אינה במקום בקשה לביטול פסק דין טענת "פרעתי" על ידי החייב צריכה להתבסס על עובדות שקרו לאחר מתן פסק הדין, שכן רק לגביהם מוסמך ראש ההוצאה לפועל להחליט שכן אין לגביהן מעשה בית דין של בית המשפט. טענות החייב שפרע בטרם מתן פסק דין, לא ידונו בהוצאה לפועל ומקומן הוא בבית המשפט הדן בתביעה.

מתי ניתן להגיש בקשה בטענת "פרעתי"?

היות והטענות צריכות להתבסס על נסיבות שהתרחשו לאחר מתן פסק הדין על ידי בית המשפט, הרי שהפירעון הנטען על ידי החייב יכול להתבצע בכל מועד שהוא לאחר צאת פסק הדין והוא מנקה את החייב מהחוב בשל כך.

הוכחת קיזוז במסגרת טענת "פרעתי"

 כאשר המדובר הוא בזכות קיזוז קיימת שקיומה אינה שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה מודה בה במפורש או שהמדובר הוא בזכות חלוטה שאין לערער אחריה – ניתן לטעות זכות זו במסגרת טענת "פרעתי". טענה לזכות קיזוז, שאינה כאמור היא שנויה במחלוקת ויכולה לשמש טענת הגנה כנגד החיוב אולם אינה ניתנת לבירור במסגרת טענת "פרעתי" אלא בבית המשפט היות וסמכותו של ראש ההוצאה לפועל היא לבצע פסקי דין וחיובים ולא לברר את טענות ההגנה של החייב כלפי החוב הפסוק.

טענת "פרעתי" בחיובי מזונות

יש לשים לב שבעוד שהכלל הוא שטענת פרעתי צריכה להתייחס לפירעון החוב לאחר מתן פסק הדין, הרי שלעניין תשלומי מזונות עמדת בית המשפט שונה במקצת: כאשר מדובר בניכוי סכומי מזונות שהחייב שילם לפני שניתן כנגדו פסק דין, עבור התקופה שבין הגשת התביעה למזונות בבית המשפט לבין מתן פסק הדין למזונות זמניים, קבע בית המשפט שראש ההוצאה לפועל מוסמך לדון בבקשת פרעתי שיגיש חייב המתייחסת לתקופה שבין הגשת התביעה ומתן פסק הדין (על אף שטענה כזו באשר לפסק דין שלא במזונות לא תשמע). ההפחתה מהחוב תיעשה רק וראש ההוצאה לפועל שוכנע שהתשלומים בוצעו על חשבון אותו חוב שנתבע ולא חוב אחר ככל שקיים.

טענת "פרעתי" בהליכי מימוש משכון ומשכנתא

כאשר נרשם משכון כדין והזוכה פונה ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע שטר המשכון כנגד החייב, יכול החייב לבחור בין 2 אפשרויות: האחת, היה והחייב טוען שהמשכון אינו מחייב אותו בין אם לא נרשם כדין, שאינו תקף או שטרם נתמלאו התנאים למימוש המשכון – יש לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין. היה והחייב טוען שפרע את החוב – על החייב לפנות ללשכת ההוצאה לפועל. טענת "פרעתי" במימוש שטר ראש ההוצאה לפועל מוסמך לדון בטענת חייב שפרע את החוב לאחר שהומצאה לו בקשת הנושא לביצוע השטר – תאריך זה מצוין על גבי אישור המסירה ומוקלד לתיק ההוצאה לפועל. פירעון של החוב בטרם מועד ההמצאה יכול לשמש עילה להתנגדות החייב לביצוע השטר. היה והחייב נמנע מלהתנגד, ממשיכים בפעולות ההוצאה לפועל.

המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.

מהו איחוד תיקים?

איחוד תיקים יש בו כדי להוות פתרון למצוקת חייב בזמן שפועלים כנגדו מספר נושים במקביל (ריבוי תיקי הוצאה לפועל) ויחד עם זאת מאפשר מנגנון למימוש האפשרויות העומדות בפני נושי החייב לגביית החוב כלפיהם, תוך הגבלות על החייב על מנת למנוע ניצול לרעה של ההליכים והשתמטות מהחובות.

על איזה חובות ניתן לבקש איחוד תיקים?

ניתן לבקש איחוד של כל תיקי ההוצאה לפועל כנגד החייב בלבד שמדובר בתיקים שעניינם הוא חוב כספי (להבדיל מחיוב בגין "צו עשה"), זאת למעט חיובים בתיקי מזונות שאינם ניתנים להכללה במסגרת תיק איחוד, גם אם נפתח כזה. מתי ניתן לבקש איחוד תיקים? באפשרות חייב להגיש בקשה לאיחוד תיקי ההוצאה לפועל התלויים נגדו רק פעם אחת. היה ונדחתה בקשתו, לא יוכל החייב לפנות בבקשה נוספת לאיחוד תיקים אלא אם יוכיח כי חל שינוי של ממש בנסיבות אשר יש בו כדי להצדיק הגשת בקשה נוספת במקום זו שנדחתה.

מה כוללת בקשה לאיחוד תיקים?

על החייב לצרף לבקשתו לאיחוד תיקים את כל הפירוט המתבקש, לרבות מלוא המידע על נכסיו (מקרקעין, מיטלטלין, זכויות) במשך ה- 5 שנים שקדמו להגשת הבקשה. חובה לצרף אסמכתאות מתאימות. העלמת נכסים או הסתרת מידע בהגשת הבקשה יכולה להביא לדחיית הבקשה באופן כזה שלא ניתן יהיה לפנות בבקשה נוספת וכן, עשויה להביא לפיזור תיק האיחוד, כך שנושי החייב יוכלו לפעול באופן עצמאי כנגד החייב מה שעשוי להביא לריבוי עיקולים ופקודות מאסר. את הבקשה לאיחוד תיקים יש להגיש במספר עותקים מתאים לשם המצאה לכל הנושים בתוספת עותק ללשכת ההוצאה לפועל. תנאי להגשת הבקשה לאיחוד תיקים הוא תשלום מטעם החייב של סך של 3% לפחות מסך החובות בתיקים התלויים כנגדו. כמו כן על החייב להמשיך ולשלם סך של 3% מהחוב מידי חודש בחודשו עד למתן החלטה בבקשת האיחוד על ידי ראש ההוצאה לפועל. בקשה חסרה או שאינה ערוכה בהלכה לא תתקבל על ידי המוציא לפועל.

לאיזו לשכת הוצאה לפועל יש להגיש את הבקשה לאיחוד תיקים?

בקשה לאיחוד תיקים יש להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל כנגד החייב. חייב המבקש לבחון מהי הלשכה בה מרוכזים מרבית תיקיו, יפנה ללשכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מגוריו ויבקש הנפקת "דוח תיקי הוצאה לפועל לחייב". החייב יזוהה באמצעות תעודת זהות ויועבר אליו הדו"ח האמור. בדו"ח זה יפורטו כל תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כנגד החייב, בצירוף מספר התיק, סכום החוב נכון ליום הוצאת הדו"ח וכן פרטי הזוכה וחייבים נוספים באם ישנם.

המגבלות החלות על החייב לאחר הגשת הבקשה לאיחוד תיקים

כאשר מוגשת בקשה לאיחוד תיקים, יורה ראש ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יצאת החייב את הארץ. כמו כן יוטלו על החייב עיקולים על נכסיו מתוך תיק האיחוד. כמו כן, לאחר הגשת הבקשה יקבע ראש ההוצאה לפועל דיון בבקשה לאיחוד תיקים אליו יזומנו כל נושי החייב וניתן יהיה לערוך לחייב חקירת יכולת.

המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.

יש לי חובות כבדים מאוד חלקם בהוצאה לפועל. מתנהלים נגדי הליכים בלי הרף. מה עלי לעשות?

במקרה בו חייב נרדף על ידי נושיו בהליכי הוצאה לפועל תכופים ומאסיביים כדוגמת הוצאת מעוקלים, פקודות מאסר, עיקולים מכבידים, ושא חובותיו של החייב לנושיו הינם כה גדולים עד שניתן לומר למעשה שאין כל סיכוי שישלם החייב את המגיע ממנו, יש מקום לשקול פניה להליך של פשיטת רגל על מנת להפסיק את מרדף הנושים אחרי החייב. משהוכרז החייב כפושט רגל, יופסקו ההליכים נגדו. במידה ולדעת החייב יש בכיסו סכום אותו יכול להציע לנושיו במסגרת הסדר, ניתן לעשות כן גם במסגרת ההליכים בהוצאה לפועל, טרם הפניה להליכי פשיטת הרגל שהינו הליך ארוך, ובכך להקל על החייב את שיקומו הכלכלי. ראוי לציין כי החוק מונה מספר תנאים להגשתה של בקשה לפשיטת רגל, בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף 17 לפקודת פשיטת הרגל אשר מתייחסים בין השאר לגובה החוב לנושים, הצורך לצרף דין וחשבון המאומת בתצהיר בדבר הכנסותיו ונכסיו של החייב, לרבות התייחסות לנכסיהם והכנסותיהם של בן הזוג או בת הזוג וילדיהם הגרים עימם. כמו כן יש צורך לצרף כתב ויתור על סודיות לטובתו של כונס הנכסים הרשמי.

מהו הליך "איחוד תיקים" בהוצאה לפועל?

איחוד תיקים מתייחס למצב בו מתנהלים מספר תיקי הוצאה לפועל כנגד החייב. במצב זה יכול החייב לבקש מראש ההוצאה לפועל שיאחד את כל התיקים המתנהלים כנגדו בלשכות ההוצאה לפועל בארץ – לתיק משותף אחד שנקרא "תיק איחוד". בקשה ז יש להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בה מרוכזים מרבית התיקים. מטרת הבקשה לאיחוד התיקים הינה להקל על החייב בהתמודדות עם מספר תיקי הוצאה לפועל רבים – על מנת שלא יצטרך להגיב ולהשיב לבקשות רבות בתיקי ההוצאה לפועל או להופיע לחקירות יכולת מרובות בלשכות השונות. תנאי לקבלת בקשת החייב לאיחוד תיקי ההוצאה לפועל כנגדו הוא תשלום של סך של 3% מכלל חובותיו בלשכות ההוצאה לפועל בארץ עד שתינתן החלטה בבקשתו. יש לתת את הדעת לכך שראש ההוצאה לפועל יוציא צו לעיכוב יציאתו מן הארץ של החייב וכן רשאי ראש ההוצאה לפועל להוציא צו עיקול על כלל נכסיו של החייב ואף לזמנו לחקירת יכולת. במצב בו מתברר כי חובותיו של החייב בתיקי ההוצאה לפועל הינם כה גדולים עד כי ראש ההוצאה לפועל סבור שאין החייב יוכל לעמוד בתשלום בתיק איחוד – אז לא ינתן צו איחוד אלא יוכרז החייב כ"מוגבל באמצעים".

מהו "חייב מוגבל באמצעים"?

להליך של "חייב מוגבל באמצעים" ישנן מספר משמעויות על החייב וראוי לשקול אותם בכובד ראש תוך התייחסות לחלופה של פנייה להליכי פשיטת רגל. בהליך של "חייב מוגבל באמצעים", כל תיקי ההוצאה לפועל כנגד החייב יאוחדו; יוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ; הגבלות על יכולת החייב לנהל חשבון בנק או להשתמש בכרטיס אשראי והגבלות נוספות. ישנם מקרים בהם למרות כל ההגבלות שחלות על חייב שפנה להליך של "חייב מוגבל באמצעים", יעדיפו חייבים לפנות להליך זה על מנת שלא יופיעו שוטרים ומעקלים בפתח הבית. כל ההליכים כנגד חייב מוגבל באמצעים יעוכבו כל עוד החייב נמצא בסטטוס זה. בניגוד להליכי פשיטת רגל, בהליך של "חייב מוגבל באמצעים" לחייב ישנה שליטה על ניהול ההליך ולמעשה, בכל שלב יוכל החייב לבקש לבטל את הסטטוס של מוגבל באמצעים. כדי להשתחרר מכל המגבלות הללו, יהיה על החייב לשלם את כל חובותיו בתיקי ההוצאה לפועל השונים, או להגיע להסדר עם כל הזוכים על פירעון החובות כלפיהם, אם בתשלומים ואם בפשרה על גובה החוב. זהו אחד מיתרונותיו הבולטים של סטטוס זה על פני פשיטת רגל. יחד עם זאת, לפושט הרגל יתרון מרכזי בכך שלאחר מספר שנים יקבל הפטר מבית המשפט המחוזי, לפיו יופטר מכל החובות שהותיר אחריו בטרם פשיטת רגלו.

המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.

המשרד מעניק שירות למעונינים לבצע פעילות עסקית ברוסיה ובמדינות חבר העמים, אנו מכירים את השפה, הבירוקרטיה, והמנטאליות במדינות אלו .

פנו למשרדנו לצורך קבלת פרטים נוספים.

המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.