בית המשפט קיבל בקשה למחיקת כותרת בתביעה בסדר דין מקוצר, שאינה עומדת בתנאי ההסכם בין הבנק ללקוחon Friday 18 July 2008 - 13:08:02בית המשפט קיבל את בקשת הנתבע והורה על מחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" והעברתה להליך של סדר דין רגיל בקובעו שעל תביעה בסדר דין מקוצר לעמוד בתנאים שנקבעו בהסכם בין הצדדים בהסכם בין הבנק ללקוח. בענייננו, כאשר הבנק מגיש תביעה בסדר דין מקוצר ואינו מצרף אישור ע"ג תדפיס החשבון בחתימתו, אזי אין זו ראיה מספיקה לצורך סדר דין מקוצר, ועל כותרת התביעה להמחק. המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.
עיקול שם מתחם ספציפי בישראלon Thursday 17 July 2008 - 18:48:59בקבלת בקשת הזוכה לעיקול זכויות החייב על זכויות קניין רוחני ב" שם מתחם" (דומיין) הרשומות על שמו באינטרנט הורה ראש ההוצאה לפועל כי מדובר בנכס בר עיקול והורה על רישום עיקול על זכויות החייב בנכס זה. משמעות הדברים היא כי ניתן לעקל שם מתחם ספציפי בישראל בסיומת co.il אם רשום על שם החייב. המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.
פשרה או הסדר טרם מתן צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגלon Thursday 17 July 2008 - 16:32:37בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] , תש"ם-1980, באפשרות החייב להגיע להסדר עם נושיו עת הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל ובאפשרותו לעשות כן בשלוש נקודות זמן: בטרם מתן צו כינוס נכסים, לאחריו או אף לאחר הכרזת פשיטת רגל כנגד החייב. יש ליתן את הדעת כי לבחירת העיתוי בו מנהלים הליכי משא ומתן להסדר נושים יש משמעות מכרעת, לבד מהסכום אותו מציע החייב לחלוקה לנושיו. לעיתוי, כפי שניתן יהיה ללמוד מהדברים להלן, יש השפעה על ההליכים המשפטיים המתנהלים ו/או היכולים להתנהל כנגד החייב, עת הוא מצוי בהליכי המשא ומתן. הצעת חייב לפשרה או הסדר עם נושיו לפני מתן צו כינוס נכסים מקורה בהוראת סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל. אפשרות זו, שעניינה הוא הצעה מטעם החייב להסדר נושים הנה חלק מתיקון שהוכנס לפקודת פשיטת הרגל. עד מועד זה, באפשרות החייב הייתה להציע פשרה או הסדר רק לאחר שניתן עליו צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת הרגל. משמעותה של הוראה זו טמונה בחשיבותה: על פי הוראת הסעיף, קיימת אפשרות לאנשים פרטיים ולשותפויות אשר מתקשים לפרוע את חובותיהם, להגיע להסדר עם נושיהם גם בלי ליזום הליכי פשיטת רגל ותוך כך למקסם האפשרות לקבלת "מרווח נשימה" כלכלי, תוך פירעון חלקי או מלא של חובותיהם כלפי הנושים. התנאים להגשת הבקשה להסדר נושים בטרם מתן צו כינוס בהליכי פשיטת רגל על מנת לחסות תחת הוראות הסעיף, נקבע בפקודת פשיטת הרגל כי החייב רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לאישור הצעת פשרה או הצעה להסדר עם נושיו, היה וחובותיו עולים על סך של 20,000 ₪ וזאת אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל. לבקשתו זו של החייב, עליו לצרף את ההצעה לפשרה או להסדר וכן לצרף תצהיר ערוך כדין על פיו אין באפשרותו לשלם את מלוא חובותיו הנוכחיים. כמו כן על החייב לצרף דין וחשבון מפורט הכוללים ומפרטים את מכלול חובותיו ורכושו בציון סיבות הגירעון. עמדת בית המשפט בבקשה להסדר נושים בטרם מתן צו כינוס בהליכי פשיטת רגל בשורה ארוכה של פסקי דין שיצאו תחת ידיו של בתי המשפט המחוזיים, עולה עמדה לפיה בית המשפט יסרב לאשר את ההצעה, אלא אם יש בה כדי להוכיח או לספק ערובה סבירה לפיה ישולמו סך של 30% (לרבות הפרשי הצמדה עד ליום אישור הבקשה) לפחות מסך כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כנגד החייב אילו ניתן כנגדו צו כינוס, וזאת באופן מיידי או בזמן קרוב לכך. מדובר בהסדר גמיש המאפשר לחייב, כנגד הבטחת תשלום של כ 1/3 מסך חובותיו, לאפשר הבראה כלכלית באמצעות פתרון מהיר ויעיל הן לחייב, לנושיו ואף למערכת המשפטית והכלכלית בכללותה. המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.
הפטר מיידי - אימתיon Thursday 17 July 2008 - 16:18:16מוסד ה"הפטר לאלתר" או "ההפטר האוטומטי" התווסף לפקודת פשיטת הרגל רק בשנת 1996 במסגרת תיקון ומטרתו היא לחזק את חשיבות מוסד פשיטת הרגל ככלי לשיקום אנשים אשר איתרע מזלם וירדו מנכסיהם. הוראת סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל קובעת: (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) ... (2) ... (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מייד לאחר הכרזת החייב כפושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66,67,69 ו-226 . " שיקולי בית המשפט בבקשה למתן הפטר מיידי עמדת בית המשפט באשר לנסיבות בהן יש מקום לדיון בבקשה למתן הפטר לאלתר היא בחינת קיומה של התועלת לנושים מהמשך קיומו של הליך פשיטת הרגל לחייב. מושג זה של "העדר תועלת לנושים" נבחן ופורש על ידי בית המשפט לאור הטעמים הכלליים בגינם יש להיעתר לבקשת הפטר שכן הפקודה מאפשרת הגשת בקשה להפטר בכל עת במסגרת הליכי פשיטת רגל אולם לעיתוי הגשת הבקשה ונסיבותיה משמעויות רבות. בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בדונו בבקשת החייב למתן צו הפטר הם בין השאר בחינת התנהגותו של החייב לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל, בחינת האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכונס הרשמי, מהי עמדת הנאמן ונושי החייב לבקשת ההפטר וכן את התועלת הצפויה לנושים בהמשכת הליכי פשיטת הרגל. טעמים אלו כוללים גם שיקולים של שאלת קיומן של נסיבות אישיות קשות של החייב, בחינת היקף החובות המדובר, כמות הנושים וכן בחינת קיומה של חובת תום הלב על ידי החייב בניהול ההליך. עיון בפסיקה מלמד כי המקרים בהם מצא לנכון בית המשפט להיעתר לבקשת הפטר לאלתר הנם מקרים בהם כונס הנכסים הרשמי תמך בבקשה או שהתקיימו נסיבות חריגות במיוחד אשר הצדיקו היענות לבקשה כדוגמת נסיבות חיים קשות, בעיות בריאות מיוחדות, נכות משמעותית של החייב או של הסמוכים לשולחנו. ככלל, על חייב להתאמץ להגדיל את הכנסתו ולשלם לקופת הכינוס סכומים משמעותיים טרם מתן ההפטר, אולם בית המשפט בוחן כל מקרה ונסיבותיו. בבקשה למתן הפטר לאלתר על החייב להוכיח את טיעונו בדבר "העדר תועלת לנושים בהמשך קיום הליך פשיטת הרגל". קיימת חשיבות מכרעת לגילו של החייב (האם הינו צעיר ובעל כושר השתכרות או שמא הינו אדם מבוגר), מהי השכלתו, מצבו הכלכלי כיום ובעתיד הנראה לעין והאם יש לו נכסים הניתנים למימוש לטובת קופת הנושים. בית המשפט נוקט זהירות בעת שימוש במנגנון ההפטר לאלתר, שמא יהווה הוא כלי באמצעותו יוכלו חייבים להימלט מפירעון חובותיהם לנושים השונים ובכך לקפח את זכויותיהם ומאחר ומתן הפטר לחייב המשחרר אותו מחובותיו, פוגע בזכות הקניין של הנושים, על בית המשפט הדן בבקשה להפטר, לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים המוגנת לפי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.
הוצאה לפועל - טופס בקשת חייב 1on Thursday 17 July 2008 - 03:41:41מיועד להגשה על ידי חייב בתיק ההוצאה לפועל בבקשות שעניינן בין השאר עיכוב הליכים, ביטול הליכים, איחוד תיקים, התנגדות לביצוע שטר, טענת פרעתי, הקטנת חוב ביצוע חקירת יכולת וסעדים נוספים. המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח. להורדת הטופס
פרשנות סעיף 1 לחוק הגנת הצרכן - הגדרת "צרכן"on Tuesday 15 July 2008 - 23:20:43לגישתנו, שהתקבלה במסגרת ייצוג התובע בהליך א' 2195/07 (שלום-נתניה) ויאצסלב סמיונוב נ' נציגות הבית המשותף (2.12.2007), נציגות בית משותף אינה "צרכן" כהגדרת חוק הגנת הצרכן. בית המשפט קבע כי "צרכן מוגדר בחוק כמי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי". לא ניתן לקבוע שהזמנת שירותי מעליות לבנין מגורים עונה על הגדרת הסעיף שכן השימוש שנעשה במעליות הינו כללי, לדיירי הבית ואורחיהם. כן קיבל בית המשפט את עמדת ב"כ התובעת לפיה מטרת ותכלית החוק הינה להגן על הצרכן שהינו אדם פשוט מן הישוב העומד מול נותן השירות, כאשר לנציגות הבית הידע והיכולת לבצע סקרי שוק ולהתמחרות ועל כן אינה נכנסת בנעלי החוק שכן ידה בדרך כלל על העליונה בקבלת הצעות מספקי שירותים שונים, דוגמת התובע". המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.
פרשנות תקנה 202 (1) לתקנות סדר הדין האזרחיon Tuesday 15 July 2008 - 23:20:05לגישתנו, שהתקבלה במסגרת ייצוג הנתבעת בהליך א' 7311/05 (שלום-נתניה) א. לוין אפשטיין בע"מ נ' עלוני יוניברס בע"מ ( 3/1/2006 ) נמחקה הכותרת בתביעה בסדר דין מקוצר. במסגרת זו נקבע על ידי כב' בית המשפט כי הנתונים שניתן ללומדם ממסמכים הראויים לשמש ראשית ראיה, יובילו – ללא צורך בהערכה או אומדן – לסכום התביעה. יש צורך בראשית ראיה לסכום הנתבע עצמו – אם זה בהסכם הקובע את דרכי חישוב הסכום, אם זה במחירון מוסכם, ואם זה בנקיבת מחירים בהזמנה או בתעודת המשלוח עצמה. כב' בית המשפט פסק כי מ"פרשנות מדוקדקת של תקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי....: 'תביעות על סכום כסף קצוב... הבאות (א) מכח חוזה או התחייבות... ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב'. מילת המפתח, היא "עליהן" והיא מוסבת בהכרח על הביטוי "תביעות על סכום כסף קצוב". מכאן שהראיות בכתב חייבות לתמוך בהיות התביעות "על סכום כסף קצוב"; משאין ראיה לקציבות הסכום, אין ראיה ל"תביעות על סכום כסף קצוב". היוצא מכל האמור הוא, שבהעדר מסמך כלשהו, היכול להוות בסיס לחישוב מחירי פריטי הסחורה שסופקו לנתבעת, אין התביעה דנן ראויה להידון לפי סדר דין מקוצר". המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.
פרשנות תקנה 214 (יב) (א) ו-(ב) לתקנות סדר הדין האזרחיon Tuesday 15 July 2008 - 23:16:19לגישתנו, שהתקבלה במסגרת ייצוג התובעת בהליך א' 12729/07 (שלום-ירושלים) איכותית בע"מ נ' דנוק רונית ( 11/6/2008 ) בקשת הנתבעת להעברת דיון מסדר דין מהיר לתביעה לסדר דין רגיל תוך כדי צרוף נתבע נוסף, על מנת לצרפו כתובע נוסף בתביעה שכנגד, אינה עומדת בדרישות התקנות. בית המשפט קבע כי קבלת בקשת הנתבעת, אינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים הגלומים בתובענות המוגשות בסדר דין מהיר ועם אופי ומהות ההליך, אשר התובעת רשאית היתה לתבוע במסגרתו, בתביעה השטרית שהוגשה על ידה. ביום 21/9/2008 דחה בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור שהוגש על החלטת בית המשפט השלום שלעיל (בר"ע (מחוזי-ירושלים) 586/08 דנוק נ' איכותית בע"מ). המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.
פרשנות סעיף 20 (ג) לפקודת השטרותon Sunday 18 June 2006 - 23:21:00בית המשפט קיבל את הטענה במסגרת ייצוג המשיב בהליך בש"א 1319/06 (שלום-נתניה) כהן אלי נ' אמרן אלי (18.6.2006) לפיה הוראת סעיף 20 (ג) לפקודת השטרות קובעת כי 'שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.' לנוכח החזקה האמורה הרי שהנטל להראות קיומו של תנאי רובץ על הטוען לתנאי ובמקרה זה המבקש. לא זו אף זו: המבקש אינו יכול להסתפק בהוכחת קיומו של התנאי אלא עליו ולהראות כי התנאי לא התקיים שאם לא כן זכאי לכאורה המשיב לפעול לגביית השטר". המידע המפורט באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. כל המסתמך על המידע המובא באתר עושה זאת על פי שיקול דעת אישי ופוטר את המשרד מאחריות כלשהי. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו, יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין באמור באתר, כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח.
|